הרוב המתון\ שקד אילת

לפני כשנה התפקדתי לליכוד דרך הליכודניקים החדשים. 

מאז אני שומעת לא מעט ביקורת מאנשים שאני משוכנעת שהיו אמורים להתפקד לקבוצה, מה גם שאני לא רואה שחבריי מתפקדים בהמוניהם. אני חושבת שהליכודניקים החדשים מייצגים אותי בצורה די טובה, ואני בטוחה שרבים, מחבריי לפחות, מחזיקים בדעות דומות לשלי, ובכל זאת לא רואים בהתפקדות הזאת מעשה לגיטימי.

אז למה בעצם? הרי הליכודניקים החדשים מגדירים את עצמם בדף הפייסבוק שלהם "כציבור מרכזי, דמוקרטי, משלם, תורם, שקצה נפשו מסדרי העדיפויות המעוותים בכנסת, הנגרמים עקב שליטה של קבוצות לחץ קיצוניות או מושחתות", ולא כ"שמאלנים" שמנסים להשתלט על המפלגה.

האמת שאם הרגשתי צורך להבהיר את זה, זה אומר הכל - זה אכן הדימוי שנוצר להם, "השמאלנות" דבקה בהם.

העובדה הזאת מחזקת אצלי את המחשבה שממשלת נתניהו והחרדים (או הימין, למי שמתעקש) פשוט יותר טובים בתעמולה ובהתאגדות מהרוב המתון. הרי קיים רוב מתון שלא מרוצה מהתנהלות השלטון, ולמרות זאת, הקול שלו בקושי נשמע. הסיבה לכך היא שהרוב המתון, אנחנו, גרועים בתעמולה לעצמנו, ואין לנו שום מנהיג שיאגד אותנו. הקולות של כל אחד מאתנו קיימים, אבל לא הצלחנו לייצר קבוצה חזקה ומגובשת שיודעת לדרוש את מבוקשה.

ובכלל, מה הקטע עם הטענה שמדובר בקבוצה של שמאלנים? די התעייפתי מהנימוקים שמסתכמים ב"ימנים-שמאלנים". יש שני סוגים של אנשים שמשתמשים בביטויים האלה בעיניי – הסוג שלא מבין את המשמעות שלהם, והסוג שמבין שהציבור לא מבין את המשמעות שלהם, אבל נמצא בעמדת כוח כך ששווה לו לשמר את הדיכוטומיות שבין הביטויים, לשמר את השסע בעם.

הרי הליכודניקים החדשים הם לא סוס טרויאני. הם לא מתעלמים מאופי המפלגה, אלא רוצים לשפר אותה מבפנים – להעיף שרים וחברי כנסת מגוחכים ולהחליף אותם בכאלה ראויים יותר, משכילים יותר, מקצועיים יותר ומושחתים פחות. עוד חשוב לציין, שהליכודניקים החדשים בסך הכל ממליצים על רשימה פוטנציאלית מתוך הרשימה של המפלגה לפריימריז, ולא מריצים אנשים חדשים שאפשר לחשוד בהם ב"שמאלנות" נוראית.

ועדיין שואלים: אז למה לשנות את הליכוד? למה הקבוצה לא באה לתמוך במרץ בכל מפלגת שמאל? אז קודם כל, כי מבחינה כלכלית הקבוצה תומכת במדיניות שהליכוד אמורה להציע. זה שהליכוד הפכה למפלגה יהודית יותר משהיא דמוקרטית וליברלית זאת בעיה, ה-בעיה מבחינתי, אבל ברעיון היא אמורה להוביל מדיניות כלכלית ליברלית וקפיטליסטית. מי שמלכתחילה אומר שהוא בעד מדינת רווחה וסוציאליזם, זה לא המקום בשבילו, אבל מבחינת הליכודניקים החדשים, זה המקום בשבילם.

שנית, חלאס להיות רוב מתון. בואו ניתן לעצמנו הזדמנות להשמיע את הקול שלנו. הליכוד היא מפלגת השלטון כרגע, ואני לא רואה איזו מפלגה מפוארת שעלולה להחליף אותה בקרוב. אז גם אם אני לא נחשבת לאחת מ"אנשי הליכוד" (שמי הם, דרך אגב, ומי החליט שאני לא אחת מהם?), אני לא רואה שום דבר פסול ברצון שלי להשפיע על מפלגת השלטון.

מעשה לא דמוקרטי? לדעתי דווקא כן, כי מי שיחשוב על ה"משחק הדמוקרטי", יבין שקבוצת אנשים שרוצה שלקול שלהם תהיה משמעות, צריכה להתאגד כדי שיקשיבו לה. תושבי יהודה ושומרון עושים זאת מצוין, החרדים עושים זאת מצוין, אפילו עובדי התעשייה האווירית עושים זאת מצוין; אבל הרוב המתון? לא. ולא מדובר על "האשכנזים האליטיסטיים" שחושבים שגנבו להם את המדינה, מדובר על כל מי שמאמין שהמדינה צריכה להיות דמוקרטית לא פחות משהיא צריכה להיות יהודית, על כל מי שמבין שחוק ההמלצות נועד להגן על נתניהו ועל כל מי שמסכים שעבודות חיוניות ברכבת יכולות להתקיים בשבת.

הרוב המתון טוב בלהתלונן, ואפילו טוב בלהתלונן בתקשורת, ויודע להעלות את סדר העדיפויות שלו לסדר היום (שלו עצמו, כי הוא הצרכן של התקשורת). אבל, כדי להעלות את הנושאים האלה לסדר היום הפוליטי, כך שלחברי הכנסת יהיה אכפת מאתנו, צריך להתאגד – ויפה שעה אחת קודם, כי כל שאר הקבוצות הקיצוניות בארץ כבר עושות זאת מצוין.