פינת המרצה: הפוליטיקה הא-פוליטית של ילדי התקופה\ ד"ר מוטי גיגי

השיר האלמותי ילדי התקופה של ויסלבה שימברוסקה, מדבר על כך שאנחנו בתקופה פוליטית. וכך היא כותבת:

כָּל הַמַּעֲשִׂים הַיּוֹמְיוֹמִיִּים

אוֹ הַלֵּילִיִּים שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּנוּ, שֶׁלָּכֶם

הֵם מַעֲשִׂים פּוֹלִיטִיִּים.

תִּרְצֶה אוֹ לֹא תִּרְצֶה,

לַגֶּנִים שֶׁלְּךָ עָבָר פּוֹלִיטִי,

לָעוֹר גָּוֶן פּוֹלִיטִי,

לָעֵינַיִם הֶבֵּט פּוֹלִיטִי.

כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת

לְכָל דְּבָרֶיךָ הִדְהוּד,

לְכָל שְׁתִיקוֹתֶיךָ הִשְׁתַּמְּעוּת

פּוֹלִיטִיִּים.

ואני כאדם מאוד פוליטי (לא פוליטיקאי) שהושפעתי מאוד משירה של שימברוסקה עסוק מאוד בא-פוליטיות של הדור הצעיר. במהלך השיעור האחרון באחד הקורסים שאני מלמד, שאלתי את הסטודנטים שאלה תמה: "מי חבר במפלגה פוליטית?" בכיתה נכחו יותר משבעים סטודנטים ואפילו סטודנט אחד לא הרים את ידו. אני בפליאתי הרבה החלטתי לשאול שאלה נוספת שפחות בודקת חיבור לפוליטיקה הרגילה ויותר מודעות פוליטית אז חידדתי את שאלתי ושאלתי: "מי מתנדב בעמותה שחושב שצריך לחזק אותה ולכן פעיל בה?" רק שני סטודנטים הרימו את ידם.

 השיעור הסתיים לפני שבועיים אך המחשבות המשיכו להטריד אותי, חשבתי לעצמי,

 מה אין נושא שמטריד את הסטודנטים שהם מרגישים שזה ממש חשוב לקחת חלק בו?

 כמה הם מרגישים שהם  חלק מהחברה האזרחית ולכן  חייבים לחזק אותה בנושא שקרוב לליבם? משאלות חברתיות ועד שאלות סביבתיות, אקולוגיות וזכויות אדם?  אולי הם לגמרי מנוכרים לכל מה שמתחבר עם פוליטיקה, חברה אזרחית, דמוקרטיה ויכולת לחולל שינוי במרחב הציבורי. הא-פוליטיות שחוויתי בשיעור מול הסטודנטים העסיקה אותי מאוד.

אני צופה במה שקורה בעולם, ביתר שאת בשנה וחצי האחרונות: זכיית  דונאלד טראמפ בנשיאות ארצות הברית, אחוזי התמיכה של לה-פן בצרפת בבחירות לנשיאות,  העלייה והפיכתה של מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה ((AFD מפלגת הימין הקיצוני בגרמניה למפלגה השלישית  בגודלה בפרלמנט, מפלגת החירות האוסטרית ועוד. העלייה של מפלגות ימין הקיצוני ברחבי העולם המאיימות להשתלט על הפוליטיקה בעולם שכל מהותה פופוליזם, שנאת זרים והפחדה, לצד קבוצה של צעירים נמרצים ואינטליגנטים שזה ממש לא מעסיק אותם גורמת לי אי נוחות בלשון המעטה.

הבעייתיות שדיברתי עליה ברמה הבינלאומית די דומה למה שקורה כשמסתכלים על מה שקורה בארץ. אנו עדים לחקיקת חוקים  שכל מטרתם הוא  להגן על ראש ממשלה וינקו אותו מהטענות והחשדות כלפיו (אנו עדים לגל של חקיקה: החוק הצרפתי, חוק ההמלצות וחוק עוקף בג"ץ שכל תפקידם הוא למנוע מרשויות החוק לבצע את תפקידן ולחקור את ראש הממשלה על הפרשות השונות בהם הוא מעורב, תיק 1000 פרשת המתנות שקיבל לכאורה ראש הממשלה מבעלי הון; תיק 2000 שבו חשוד ראש הממשלה על תהליכי תיאום עם ארנון מוזס; הבעלים של ידיעות אחרונות, על מנת להגביל את עיתון ישראל היום בתמורה לסיקור אוהד בעיתון ידיעות אחרונות ותיק 3000 שבו עולות חשדות לכאורה על הטיית מכרזים ושוחד בקניית צוללות מגרמניה.

אני רוצה לגעת בשאלה האם הא-פוליטיות של ילדי התקופה נובעת מניתוק והתנתקות מכל מה שמסמן פוליטי או פוליטיקה או שה-אפוליטיות של ילדי התקופה זו דרך פוליטית לתאר את המשבר הכל כך גדול בין חייהם לבין הציפיות שיש לצעירים  מהחברה ומהמערכת הפוליטית?

אי המעורבות של ילדי התקופה באה לידי ביטוי בכך שהם לא צורכים אקטואליה, ההתנתקות שלהם היא  מכל מה שמריח פוליטי  (או פוליטיקה), יש להם חוסר אמון הולך וגדל  במערכת הציבורית ובנציגות שלהם בשלטון, וכתוצאה מכך אין  להם שום רצון לשנות משהו במציאות שאנחנו חיים בה. התוצאה של השבר הגדול הזה היא א-פוליטיות כהצהרה פוליטית.

אני חושב שהפעולה הפוליטית של ילדי התקופה בהיותם א-פוליטיים מובנת מחד בעיקר בגלל אוזלת היד בהם שרויים. אך מאידך, אני טוען שהא-פוליטיות היא מסוכנת מאוד ואף מפחידה. חוסר האמונה של דור שלם בסוג של שינוי מבשר רעות לתפיסתי ומשאיר חלל ומקום לקבוצות קיצוניות אשר מעלות על נס שנאת זרים, שמרנות וריאקציונריות.

כולי תקווה שהדור הצעיר יתעורר בזמן על מנת לשנות את המציאות ולקחת את גורלו בידיו. אם לאו, אז כמו ששימברוסקה מסיימת את שירה:

בֵּינְתַיִם אֲנָשִׁים נֶהֶרְגוּ,

חַיּוֹת גָּוְעוּ,

בָּתִּים עָלוּ בַּלֶּהָבוֹת

וְשָׂדוֹת צָמְחוּ פֶּרֶא

כְּמוֹ בִּתְקוּפוֹת קֶדֶם

פָּחוֹת פּוֹלִיטִיּוֹת.

לסיום, המקום הפחות פוליטי או הא-פוליטי זו התקופה שאנו שרויים בה. כולי תקווה   שצעירי התקופה יבינו ויפנימו שהעתיד נמצא בכף ידם ובכל זמן הם צריכים ואף חייבים לשנות אותו לטובתם ולטובת הדורות הבאים ויפה שעה אחת קודם.

צלם: מני מלכה