הבוקר שלי\ יערה בצלאל

שנים שעבדתי בחיי הלילה, וכשהשמיים התחילו לצבוע עצמם בגוונים של כתום ואדום הייתי נכנסת מתחת לפוך וקמה לאור הכוכבים. ככה, בלי בושה, כאשר מדינה שלמה מתעוררת, תקועה בפקקים או בתור של בתי הקפה אני חולמת על הלילה הבא.

 את מסלולה של השמש כלפי מטה זכרתי כמעט בעל פה, זהו השלב בו הייתי מתעוררת ומתחילה את יומי, מתלבשת ויוצאת לעוד משמרת. הבירה הקרה הייתה כקפה חם של בוקר והלילה היה כיום, חיים שלמים של עולם מקביל, שמח ואחר.

עם הזמן ובעיקר עם שגרת החיים, נאלצתי לעזוב את חיי הלילה. בין החיפוש העצמי לחיפוש עבודה, מצאתי אותו, את הבוקר.

אני מודה, ההיכרות בנינו לא הייתה קלה, בהתחלה לא חיבבתי אותו, חשבתי שהוא מתנשא ובכלל לא נחמד. היה לי קשה לקום ולראות אותו מול העיניים שלי, עומד ומחייך עם כל כך הרבה אור, כשאני עדיין מחפשת את החושך. לא הייתי מוכנה אליו, הייתי עצבנית, חסרת סבלנות ובעיקר חסרת כוח לראות אותו כל פעם מחדש. התגעגעתי ללילה שלי, איפה שהרגשתי הכי בטוחה שיש, שמחה תחת פלוריסנטים של מרתף בפאב שכונתי.

 אבל הוא אף פעם לא וויתר עלי, ויום יום באותה שעה גרם לי להתמודד מחדש, ללמוד אותו, להבין אותו ועם הזמן, גם להפסיק להתגעגע ...

כוס הקפה שהולכת איתי תמיד ❤💓💓

לאט לאט הפך השעון המעורר למנגינה של אושר. על קצות האצבעות אני יוצאת מהמיטה, סוגרת את דלת חדר השינה ומרתיחה את המים. כאשר אני מכוסה בשמיכה ובידי כוס חמה וסיגריה, אני יוצאת לקבל את פניו, מחכה לצבעים החמים שישטפו את פניי ולחום השמש שתחמם את גופי. תוך מספר דקות הקרירות הקלה מתמוגגת ושאריות נטפי הטל מתמוגגים איתה. בשלב הזה, זה רק אני וקול התרנגולות שמחכים לבואו.

הוא לימד אותי שהשקט שלו זה שקט אחר שרק מעטים מצליחים לגלות. הוא לימד שהוא לא הלילה, הוא לא אוהב להשתולל ולחבוש מסכות, אלא הוא נקי, בלי איפור, לבן ורגוע. במקום מוסיקה רועשת הוא אישית מעדיף ג'אז וקלאסיקה ובמקום ערמות של צ'ייסרים, עליו חביב הקפאין. הוא לימד אותי איך כל שאיפה מהסיגריה מצליחה להניב מחשבה אחת ולגימה חמה מניבה מחשבה אחרת, שתיהן ביחד הן מיליון מסקנות. הוא לימד אותי לאהוב משהו אחר, רגעים קטנים ופשוטים. וככה, לפעמים, מבלי שאף אחד צופה, אני חוטאת בעוד סיגריה ובעוד כוס קפה רק כדי לקבל ממנו עוד קצת ולגנוב עוד טיפה מקסם הזה דקה לפניי שהוא נגמר.

בתמונה למטה זו כוס הקפה הקטנה שלי שהולכת איתי לכל מקום ומזכירה לי כל פעם מחדש את הרגע הכי יפה ביום.