המלצה - הכל מואר \ אלה ירושלמי

זה אומנם הספר המוזר ביותר שקראתי בימי חיי אבל "הכל מואר", שכתב ג'ונתן סאפרן פויר הוא גם אחד הטובים שבהם. הוא מורכב משלוש צירי זמן נפרדים, אבל שנוגעים כל הזמן אחד בשני ובתוך עצמם. אין התרחשות לינארית, הכל נע אחורה וקדימה בזמן, וכבר לא ממש ברור מה הוא פרי דמיונם של הגיבורים שלו, מה הם רואים ומה לא, מה מתגלה ומה נשאר בגדר תעלומה.

ג'ונתן, צעיר יהודי אמריקאי יוצא למסע  למציאת אוגוסטין, האישה שהצילה את סבו, סאפרן, בשואה. אבל הוא לא מספר לנו על חיו, על חיפוש, אלא על שטעטל חסר שם ששוכן על גדת נהר הברוד, בגבול שבין אוקראינה לפולין לפני 200 שנה. ג'ונתן סאפרן הוא גם הסופר ולכן גם פה הוא מטשטש את הגבול בין מציאות לדמיון, האם הסיפור שהוא מספר, הוא אמיתי, האם השטעטל אמיתי  האם היחסים שלו אמתיים, האם החיפוש אמיתי?

הוא מספר על תינוקת קטנה שעלתה מתוך שברי עגלתו של תרחים שצללה בתוך הנהר, וממנה עלו עוד ועוד חפצי ערך של יהודי נודד, על שטעטל יהודי מוזר, שמגדיר יהדות מחדש, לא בחול ולא בדת, אלא בפער שבין יהודי לבן אדם, כי העיירה מחולקת לארבעה רבעים ובאמצע עומד בית הכנסת על גלגלים, והוא נע ונד לפי ויכוחיהם של תושביו, זקופי האמונה שגרים ברובע היהודי ונרפי האמונה שגרים בשלושת הרבעים האנושיים שמגדירים את דתם מחדש, ופורשים במפגשיהם הדתיים את חלומותיהם החוזרים ונשנים, את אהבותיהם וסבלהם החוזרים והנשנים.

הוא מספר על ספרן, הנכד של הנכד של הנכד של אותה ילדה שחיה באותה עיירה, סבא שלו, שאוהב וסובל וחולם ומחפש אהבה עד שהנאצים באים והופכים את הכל.

את הסיפור השלישי מספר אלכס, שנבחר להיות המתורגמן של המסע, ומגולל בפנינו את מה שקורה עכשיו, בשפה שבורה של תלמיד בניני לאלגית  4 יחידות, בחוש הומור, באהבה שרק אוקראיני יכול להרגיש  לארצות הברית של אמריקה, בכאב של איש צעיר ואבוד שרוצה להיות איש העולם הגדול ולא ממש הולך לו, שאפילו להיות אח טוב הוא לא מצליח. הוא מספר על אלכס, הפעם הסבא, שנמצא בצד של כל זה, שנוהג את אלכס המתורגמן וג'ונתן סאפרן המחפש, והשאלה שמעיבה כל הזמן על המסע, מה אלכס עשה בזמן השואה?

"הכל מואר" מגולל סיפורים רבים בשפה חדשה, כמו שאף אחד עדיין לא דיבר על השואה ועל מה שהיא עשתה. אבל הוא לא לא ספר שואה, וגם לא ממש ספר פוסט שואה, הוא סיפור אנושי של חיפוש ופחד וחתירה לאמת והפחד ממנה, ממה יהיה בסוף, הוא נוגע ללב עד שבא לכם ללחוש כל הזמן באוזן של הדמויות "לא נורא, רק רגע, זה לא כל כך נורא."