מנוחה והפרתה//נתנאל שמי
16:35 אחה"צ. עדיין שוכב במיטה ומנסה לעכל את החומוס שאכלתי
עם יונתן רק שעתיים וחצי לפני כן. אחרי הכל, למה להמשיך לשבת בחוסר מעש בגלל
איומים של שביתת מרצים/שביתת סטודנטים/איומים של החמאס (תבחרו מה שבא לכם), אם
אפשר לעשות מצווה ולעזור לחבר במס הכנסה, ולמלא את הזמן גם בארוחה שהיא לא פחות
מ"יציקת בטון"? אוף... המנות האלו כל כך כבדות.
אחד
הדברים הכי כיפים שאני עושה במצבי מנוחה שכאלה בשנתיים האחרונות הוא לצפות בסרטוני
ASMR. בעברית מסורבלת, מטרתם של הסרטונים הללו הם ליצור בגוף
"תגובה חושית מרידיאנית עצמאית". במילים יותר פשוטות מדובר בסרטון אודיו
שמורכב מגירויים שונים שיוצרים אצלנו תחושת עונג ורוגע. בין אם זה לחישות, טפיחות,
ליטוף או כל טריגר אחר שעושה לכם את זה ויעביר בכם צמרמורת. מדובר בתופעה שכבר
התפשטה בקרב מילונים ברחבי העולם ושאחראים עליה מאות של "יוטיוברים" ברשת
האינטרנט. כך שאם לא התנסיתם בחוויה הייחודית הזו זה בהחלט הזמן.
כאחד
מגדיר את עצמו לא פחות מאשר מכור לסרטונים הללו, גם אני התחלתי מסרטון אחד פשוט.
כזה שמסביר בכלל מה זה הדבר הזה. נתקלתי בו ממש במקרה בניוז פיד של גוגל בזמן
השירות הלאומי (ששש... אל תספרו לאף אחד, אבל ככה זה כשיש לך קצת זמן מת בהתנדבות).
מאז כבר קרוב לחמש שנים שאני מוצא את עצמי נשאב לעוד סרטון ועוד אחד, ואפילו
התחלתי לעקוב אחרי כמה ערוצי יוטיוב של "ASMRטיסטים"
שונים. כל אחד (או בעיקר אחת) כזה מפרסם בתדירות מסויימת סרטון שעוסק בטריגר
מסויים, פה ושם גם בהתאם לבקשות העוקבים שלו בערוץ.
מעבר
לכך שאפשר להגיב ולשתף את הסרטונים הללו ברחבי הרשת, חלק מהיוטיוברים הללו יוצרים
סרטונים בהזמנה אישית. כן זה עולה לא מעט כסף, אבל כמו כל דבר בחיים למדתי שאם
עושים כל דבר במידה אפשר ליהנות ממנו גם בלי לבזבז יותר מדיי כסף. עד היום הזמנתי
שני סרטונים כאלה משתי אמניות שונות בתחום. מה אני אגיד לכם...שווה את הכסף, אבל
בתנאי שאתם לא חורשים את הסרטון שהזמנתם בתדירויות גבוהות מדיי. אחרת הלך כל הכיף.
ובכן,
נחזור לאותו 16:35 אחה"צ, או אפילו כמה דקות קודם. כשהאור שבחוץ מתחיל לרדת,
אני שומע סירנות של אמבולנס/משטרה/מכבי אש ממש מתחת לאף שלי. המחשבה שלי כבר הולכת
באופן אוטומטי לאיזה מבוגר תורן שגר בבניין שלי או לשריפה בקבועה בקיבוצים
הסמוכים. אני מנסה להתעלם מזה אפילו שהרעש חודר את האוזניות שלי בלי שום בעיה. אני
מפעיל בסמארטפון את הסרטון ששלחה לי לואיז (שם בדוי שאימצה לעצמה, השם האמיתי שמור
במערכת – נ.ש), שהיא אחת מה"ASMRטיסטיים"
שאני עוקב אחריהם.
זו
הפעם השנייה בסך הכל שאני בוהה בסרטון הזה. בינתיים, תדירות הסירנות שבחוץ הולכת
וגוברת וקצת מפריעה לי להתרכז בלואיז ולהירגע. באיזשהו שלב אני אומר לעצמי "להבא
לא להשאיר את החלון פתוח". עברה אולי דקה מהרגע שדיברתי לעצמי עד לרגע ששמעתי
משהו אחר. משהו שחתך את הרגיעה והשלווה שה- ASMR מספק לי בחיים. למשהו הזה קוראים בשתי מילים:
"צבע אדום"
תגובות
הוסף רשומת תגובה