על טעם וריח // ניר בוטבול

תמיד אנחנו אוהבים להיזכר. בגלל זה אנחנו מדפיסים (הדפסנו) תמונות באלבומים או בתיקיות במחשב. בעידן של היום, כל הזמן אנחנו מצלמים ומצלמים וכבר לא יודעים איזה תמונות יש לנו ומה אין. למרת שגוגל עושה את העבודה בשבילנו ומחלק לאלבומים וזיכרונות ועושה סרטונים ממקבצי תמונות באירועים מסוימים,  מבחינתי זה עדיין לא זה. נכון, אין טוב ממראה עיניים ותמונה אחת שווה אלף מילים ובלה בלה בלה...

מבחינתי? מה שיכול להחזיר אותך אחורה ממש לסיטואציה ולתחושות- רבותיי זהו הריח!

כל סוגי הריח יש בהם משהו שנשאר בזיכרון עם כל מה שקורה מסביב בצורה מדהימה! מספיק שהשתמשת באיזה קרם לשיער תקופה מסוימת ואז הוא הוחלף, ברגע שתיתקל בקרם הזו שוב? שנים יעברו לנגד עינייך. אין ספור סיטואציות, תחושות, חוויות נעימות ופחות. מעין אלבום תמונות עם ערך מוסף ולא תמונה קפואה שמספרת רק אלף מילים.

ואז חשבתי מה הריח שהכי מאפיין אותי ומעניין כמה אנשים כשמריחים את הריח הזה נזכרים דווקא בי.

ויש לי כמה כאלו. יש לי בושם שמלווה אותי כבר כמה שנים ולי מאוד קשה להיפרד ממנו. אבל עד שאפרד ממנו הוא לא יוכל כל כך להזכיר לי יותר מידי. זה חייב להיות ריח נוסטלגי. ויש לי כזה אחד ומיוחד- YSl. אחח איזו תקופה. אני נזכר בריח וממש חוזר לצבא וקצת אחריו. ממש פוגש את הדמויות, מרגיש את התחושות, שומע את המילים! אשכרה שומע את המילים. יש בושם ש"מתלבש עליך בול" אי אפשר להסביר את זה אבל הבושם הזה  התלבש עליי בול! אנשים היו עוצרים אותי ברחוב או המלצר במסעדה היה שואל "אחי? איזה בושם אתה שם?" ואני בטוח שיש כמה אנשים על הגלובוס (טוב הגזמתי, פה בארץ) (טוב הגזמתי, פה בבאר שבע) שלעולם יריחו את הבושם הזה ויזכרו בי. מי מהם ירימו טלפון אוהב ומתגעגע מי מהן יקללו בלב או בקול. אבל זה הריח של ניר.

אולי זה הזמן להחליף בושם ולחזור להריח אותו בעוד כמה שנים ולהיזכר באיזה בלוג שכתבתי.

הנה לכם תמונה, שבשבילי שווה מיליון תחושות