מלך ביום אחד // ניר בוטבול

אני רוצה לספר לכם סיפור. הסיפור הוא על עיירה רחוקה. כל כך רחוקה, שלא ניתן היה להגיע לא ברכב ולא בסוסים. מי שהיה מגיע לחומתה של העיירה, היה מגיע סחוט. בשארית כוחותיו האחרונות היה מקיש על הדלת ומתעלף. רק שאף אחד לא ידע שברגע שהוא מקיש על הדלת ומתעלף, פותחים את הדלתות מכסים את פניו של האיש, מקלחים אותו מסדרים אותו ומלבישים אותו בבגדים של מלך. כשהיה מתעורר האיש, לנגד עיניו ותחתיו משרתים ומשרתות רבות ולצדו שרים ואבירים שמוכנים לבצע את כל מוצא פיו. המום האיש ואינו מבין איך הגיע למעמד הזה ומהרהר במחשבותיו כיצד קרה שנפל על ראשו ואיבד את כל זכרונו. כשהיו שואלים אותו להתייעצות בענייני הממלכה מיהר לקבל את ההחלטה הנכונה מבלי לחשב חישובים עבור דעת קהל או כסף שהריי היה לו לרוב ויכול היה לעשות בו כרצונו. עברו הימים והחל האיש לחשוב מחשבות על כוחו ומה יוכל לעשות ולחמוד. אך את חוקי המשחק אף אחד לא סיפר לו. בחלוף שנה- מחזירים עליך את בגדיך הישנים ומוציאים אותך אל מחוץ לממלכה כביום אשר הגעת. 

בסיפור זה לדעתי מגולמת הדמוקרטיה המנצחת. לפיד או נתניהו קושרים קשר עם נוני מוזס כי הם ידעו שיום יבוא הם יהיו מלכים, או שיאלצו לשמור על כס המלכות. יצר האדם רע מנעוריו אמנם זה עדיין לא הוכח אך זה ללא ספק מוכיח את עצמו כל פעם מחדש ככל שלאדם יש יותר כוח וכסף. להיות שליט על עם מצריך נתק רגשי מעצמך. הרמב"ם מוסיף על כך ואומר כי רק הפילוסוף האמתי יכול להיות מלך אמתי שאינו מזיק לארצו ולנתיניו. כי לא ירבה לו כוח, כסף וזהב. ביום שנופלת עליך ההבנה כי יש לך את הכח ואתה צריך לשמור עליו, הרי לך קרקע פורייה לשחיתות ויצרים רעים מנעוריך. אך יותר מכל, עליך להבין כי יום אחד יבוא, בלי שתשים לב תהיה כאחד האדם אשר היית לפני שהוכתרת למלך. ביבי חזק מידי ונוח להשמיץ אותו. זה כבר נהייה ב"מודה" ולפיד האיש ה"צח כשלג" "רק" הסתיר ואי אפשר להעמיד לדין על קונספירציה. המלך יאיר עוד יחמוד את כספינו ויכה בנו בשוט על מחשבה שכזאת. "רק לא ביבי" צועקים כולם רק שימו לב שהמחליף לא לקח את ביבי כמודל לחיקוי וזרקו אותו בשער העיר עוד לפני שהוכתר למלך.