MKR // אלמוג טל

אני לא באמת רואה טלוויזיה, וכשיוצא לי זה בדרך כלל מאוד מוקפד בתכנים שאני בוחרת לעצמי. יש לי בדירה סלקום טיוי מה שאומר שכל הערוצים מוקלטים אצלי אוטומטית 24\7. אבל יש תכנית אחת שכנראה אי אפשר לברוח ממנה לא משנה כמה תנסה. MKR"  המטבח המנצח". אף פעם תכניות בישול לא היו הפייבוריט שלי אבל הצלחתי לברוח מהן בגבורה! והפעם... אין לי לאן לברוח, כל יום בשעת הפריים טיים התכנית הזאת עולה לשידור. מתמודדים שנלחמים על חייהם במנות אוכל שכל אחד סוחב אתו שנים מדור לדור. תשאלו אותי מה הולך שם? אין לי שמץ.. כל פעם שהדלקתי את הטלוויזיה הם הופיעו, המתמודדים- פעם בבית שלהם, פעם באולפן, פעם בוכים, פעם צוחקים ואז שניה אחרי הייתי מעבירה ערוץ.. אולי אני סתם אנטי.. כי אני מודה, לא באמת צפיתי בה.. אבל רק המהומה על התכנית והעובדה שהיא התכנית היחידה שהפריים טיים מציע לי לראות במשך כל השבוע גרמו לי לשבוע ממנה גם מבלי לאכול או לטעום איזו שהיא מנה משם.. זה התחיל עוד מרשת שהביאו את  "משחקי השף קונדיטור" שתפסו לי ארבעה ימים בשבוע את המסך ועכשיו קשת עם "MKR" שמשודרת לא פחות מחמישה ימים בשבוע! בדומה לריאליטי המוזיקלי הינה הגיעו להן תכניות הבישול. עוד מוקש שאנו נחווה בתכנית הזאת היא העובדה שהיא אורכת כשעה וחצי. מכינים מנה, מדברים עליה, מגישים אותה, מדברים עליה עוד קצת ואז שוב מתחילים מההתחלה. בכל פעם שאני מדליקה את הטלוויזיה אני מופתעת מחדש שהתכנית הזאת עוד שם, היו מקרים שבהם העזתי לתת לא צ'אנס ונשארתי על הערוץ הזה כמה דק' שלמות! חוץ מלפתוח לי את התיאבון גם בדיוק אחרי שאכלתי מגש פיצה שלם זה לא נתן לי כלום.

אנחנו כנראה נמשיך להיות מדורת שבט של תכנים ללא כל תכלית, ללא מקוריות ומבוימים בצורה לא נורמלית. אבל כנראה שזה מה שאנחנו צריכים בארץ כמו שלנו, תכנים שלא דורשים מאתנו להפעיל את המוח, פשוט לשבת מול הטלוויזיה, לנתק את המוח ולא לחשוב על כלום.